תרופות קבועות פוגעות בוויטמינים?

אילו תרופות עלולות לגרום לקושי בספיגת ויטמינים? מה התופעות האפשריות ומתי מומלץ להיות במעקב? רוקחת סופר-פארם מסבירה

נטילת תרופות מסוימות באופן קבוע עלולה, לצד ההשפעה הרצויה, לייצר מחסור בוויטמינים שונים, עקב פגיעה ביכולת הספיגה שלהן בגוף. כמו כן, ישנם תוספי מזון שכדאי להקפיד ליטול בנפרד מתרופות, כדי לא לפגוע בהשפעתן. שירלי קטרון, רוקחת ודיאטנית ברשת סופר-פארם, מסבירה וממליצה:

1. סיבים תזונתיים: מומלץ שלא ליטול סיבים תזונתיים בסמוך לתרופות, שכן הם עלולים לספוח אותן. כדאי לייצר מראש "הפרדת כוחות" שתמנע פגיעה באפקטיביות של התרופה.

2. תרופות לטיפול בסוכרת: מי שנוטל לאורך זמן תרופות לטיפול בסוכרת כמו גלוקומין, מטפורמין, וגלוקופאז' עלול לסבול ממחסור בוויטמין B12, ולכן מומלץ לעקוב אחרי כמות הוויטמין בגוף על ידי בדיקת דם שגרתית, בהפניה ובהתייעצות עם רופא, וליטול תוסף במידת הצורך. גם בעת נטילת התוסף רצוי להמשיך ולהיות תחת מעקב רפואי ולראות אם רמת הוויטמין בדם משתנה.

3. תרופות לטיפול בצרבות: תרופות הקשורות לטיפול בצרבות, ביניהן אומפרדקס ולוסק, עלולות אף הן להוריד את רמות ויטמין B12 בעקבות שימוש ממושך. גם כאן נדרשת לעתים השלמה חיצונית תוך מעקב אחר השפעתה בפועל. הן גם מפריעות לספיגת מינרלים הזקוקים לחומציות גבוהה בקיבה כדי להספג כגון סידן ומגנזיום. במידה ויש תופעות כגון התכווציות שרירים יש לשקול תוספת מינרלית מתאימה.

אלו תרופות עלולות לגרום לקושי בספיגת ויטמינים? מה התופעות האפשריות ומתי מומלץ להיות במעקב? רוקחת סופר-פארם מסבירה

4. אנטיביוטיקה: טיפול אנטיביוטי עלול לפגוע בחיידקים הטובים במערכת העיכול - בעיקר במעי הגס, ולגרום לכאבי בטן. בנוסף הטיפול האנטיביוטי עלול לפגוע בחיידקים הטובים בנרתיק - מה שעלול להתפתח, חלילה, לכדי זיהום פטרייתי. מה מומלץ לעשות כדי למזער נזקים? ניתן ליטול תוסף פרוביוטיקה, תוך הקפדה על הפרדה של שעתיים לפחות בכל פעם בין נטילת האנטיביוטיקה לנטילת התוסף. את התוסף ניתן ליטול לא רק במהלך הטיפול האנטיביוטי אלא גם שבוע עד עשרה ימים מתום הטיפול.

5. קסניקל: התרופה שנועה למנוע ספיגת חלק מהשומנים בארוחה ומיועדת לסיוע בתהליך ההרזיה, עשויה, בנוסף להשפעה הרצויה, למנוע גם את ספיגתם התקינה של ויטמינים מסיסים בשומן וכך ליצור חוסר של ויטמינים מסוג E, D, K ו-A. למי שמשתמש תקופה ארוכה בתרופה מומלץ להתייעץ עם רופא או רוקח ולשקול נטילת תוספים בהתאם.

6. תרופות אנטי-אפילפטיות: אפנוטין, טגרטול ותרופות נוספות לטיפול באפילפסיה עלולות אף הן לפגוע בכמות ויטמין B12 וכמות החומצה הפולית בגוף, לכן כדאי להישאר עם היד על הדופק, להיות במעקב רפואי ולבדוק אם נדרשים תוספים לתגבור.

7. תרופות משלשלות: ככלל, לא מומלץ להשתמש בתרופות מסוג זה לאורך זמן וללא פיקוח רפואי, אומרת קטרון. אם מסיבות כאלה ואחרות השימוש בתרופות מתמשך בכל זאת, כדאי לשקול נטילת תוספים כלליים כמו מולטי ויטמין, וזאת במקביל להתייעצות עם רופא.

לתוספי המזון הנזכרים לא אושרה התוויה רפואית על-ידי משרד הבריאות, התוספים אינם מתיימרים לרפא או למנוע מחלה כלשהי, ומומלץ בכל מקרה להתייעץ עם רופא בכל בעיה בריאותית לפני השימוש בהם.